ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום בהתייעצות בהתאם לסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בעניין משק הגז הטבעי.

בדיון היום השתתף ראש המטה לביטחון לאומי, יוסי כהן, שהמשיך בסקירתו מהשבוע שעבר ואף ענה לשאלות חברי הכנסת בעניין מתווה הגז. מקומה של ישראל במזה"ת הולך ונהייה מאותגר יותר ויותר, ומחוזק יותר ויותר בזכות שיתוף פעולה עם שכנותינו. זה כרוך עם יכולת אסטרטגית ביטחונית שישראל יודעת לייצר עם מדינות ידידותיות, בראשון מצרים, ירדן, קפריסין, יוון וטורקיה. למרות שעם טורקיה אנחנו במערכה לא גמורה. לנו יש אינטרס לא פחות ממובהק לייצר קשר כלכלי אסטרטגי גם אפרופו הגז הישראלי עם אותן מדינות שציינתי. ככל שיחסינו האסטרטגיים יהיו עמוקים יותר גם בציר פנימי וגם חיצוני מצבה של ישראל באזורינו ישתפר, ומתוך אותה כוונה נכתבה גם חוות הדעת של המל"ל", אמר כהן.

"ציר אחד הוא מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל – ככל שישתפרו יחסינו עם מדינות שכנות כן ייטב. דבר שני שראינו לנכון – צורך מאוד מאוד גבוה להגן על נכסים במים הכלכליים של ישראל בכל אופן וכל דרך, לנוכח האיומים במזה"ת, מול אתגרי הביטחון שעלולים חס וחלילה לפגוע באסדות ובאספקת גז שוטפת. זה הוליד תוצאה אחת ברורה – הגנה על המים הכלכליים. רכשנו ספינות מלחמה ייעודיות לשם כך וחיל הים נערך להגן. אז אנחנו מגלים דבר נוסף, בצר לנו לו חס וחלילה במתאר של מלחמה אזורית מול עזה או עזה ואולי לבנון חיזבאללה וזירות נוספות. בהינתן כל עולם הטרור הבלתי צפוי – זה הולך להגביר את האיום על האסדות והגענו למסקנה שישראל לא יכולה ולא צריכה להישען על ציר אספקה אחד או אסדה אחת שתשמש את כל המדינה בעת הנוכחית. נדרשת יתירות והייתי שמח לפרט על האיומים – כבר במהלך צוק איתן היו ניסיונות לפגוע באסדה שלנו ולשמחתנו הנשק הזה לא מדויק דיו ולא הצליח לפגוע. האמל"ח שנמצא בידי ארגוני הטרור הסובבים אותנו כבר יותר משוכלל ומדויק ופגיעותנו עולה", אמר כהן. לסיכום הסקירה אמר כהן כי "בהסתכל על המזה"ת המאתגר מאוד ברמה הביטחונית, הרצון לחבר אסטרטגית עם מדינות אחרות ולייצר גם אצלן יציבות ובעת הנוכחית זה נכון להוציא ולמכור ולייצב את משק הגז הישראלי, ויפה שעה אחת קודם".

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי לדעתו ישראל לא תוכל לספק גז למצרים לפחות ב-3-5 השנים הקרובות, ולאחר מכן התמונה משתנה באופן מהותי. הוא התייחס לבוררות עם חברת החשמל ואמר כי "מקורותיי טוענים שמצרים לא תעשה שום עסקה אם עניין הבוררות לא יסתיים – יש עניין של כבוד, הם טוענים שהמדינה צריכה להתערב ולבטל אותה". כהן שב ואמר כי הוא לא רוצה להתייחס לבוררות לפני שלמד את הנושא. עם זאת הוא הוסיף: "השאלה מה האלטרנטיבה, לא להוציא את הגז מהאדמה? להמשיך לעכב את המתווה ולשנות חוקים ורגולציה ולהבריח, כמו שאני רואה את זה גם כאזרח מהשורה, משקיעים. מצרים מדינה גדולה ומתפתחת, האוכלוסייה הגדולה והתעשייה הגדולה שלה תמשיך להיות צרכן של גז ישראלי בכל מתאר. מקווה שנעשה את זה כמה שיותר מהר, שנהייה חלק משמעותי מזה", אמר.

הגיאולוג יוסי לנגוצקי אמר כי הוא "מוצא חובה אזרחית להתריע על יישור קו של פונקצונריים עם רוח המפקד". לטענתו, גילוי שדה זור משנה את כללי המשחק ומסמן דרך לתגליות נוספות. לדבריו, ב-2018 למצרים כבר לא תהייה בעיית גז וישראל לא הולכת להושיע אותה. לכן הוא שאל את ראש המל"ל "איך הוא נותן יד לכך שהממשלה מתכוונת לייצא גז למצרים ולרוקן את עתודות הגז ולמה הוא לא זועק שביטחון אספקת הגז למדינה תלוי בצינור אחד". החוקר אמנון פורטוגלי הוסיף כי "ח"כ טרכטנברג צדק כשאמר שגם אם המתווה לא יאושר אפשר שלא יהיה עיכוב בכלל. "מה שלא ברור לי מדברי ראש המל"ל הוא מה הקשר בין הדברים שלו לבין אישור המתווה – המתווה עושה בדיוק הפוך ממה שהוא אמר", טען פורטוגלי.

שא האנרגיה לשעבר, משה שחל, שפנה לוועדה יחד עם שרי האנרגיה לשעבר עוזי לנדאו, יוסף פריצקי ומודי זנדברג, שיבר את היו"ר כבל על הדיונים. היו"ר כבל ביקש משחל להבהיר האם הוא מייצג מי מהצדדים ושחל השיב כי אין לו כל קשר עם חברות הגז בענייני הגז, וכי הוא עוסק באנרגיה לרוב בחו"ל אך גם בארץ בתחום תחנות כוח. שחל ציין כי "מתווה הגז הוא מתווה סביר. יש בו נקודות חולשה אבל אין מעשה שאין בו מקום לביקורת. לו אני הייתי היום השר הייתי מקבל אותן החלטות". הוא הוסיף כי כיהן בתפקיד בתקופה הכי ארוכה מאז הוקם המשרד – 10 שנים. לדבריו, "החלום הכי רטוב של שר אנרגיה זה למצוא נפט. עד 1984 ניסיתי להביא חברות שיחפשו פה נפט ולא מצאו. נתנו להם מענק 40 סנט על כל דולר השקעה ולא מצאנו כלום. התמזל המזל למדינת ישראל שנמצא גז, ולפתח פתאום המדינה שהייתה מתחננת שימכרו לה נפט מצאה גז והפכה לפתע פתאום מעצמה", אמר.

באשר להפעלת סעיף 52 אמר שחל כי הוא לא בטוח שהיה מקדם את המתווה במסגרת החוק להגבלים עסקיים, אלא מעדיף לעשות זאת באמצעות חוק ההסדרים. "מה שחסר בהצעה זה דבר אחד נחרץ וברור – תקבעו שאתם רוצים את הצינור הנוסף ליבשה בצפון. אני לא מבין איך זה שכל הגז מגיע בצינור אחד. שהמדינה תגיד שהיא עושה את הצינור ותחייב את בעלי הזיכיון לכסות את ההוצאה", אמר. הוא סיכם כי "על מצרים אפשר להגיד כך או אחרת, אבל בכל תוכנית אני מעריך שעד 2030-2035 העולם יחזור חזרה לאנרגיה גרעינית".